תחילת חודש 7

אז הינה, סוף סוף הגעתי לשליש האחרון!

וזה פשוט מדהים שזה לא מספיק לי. אני רוצה כבר להרגיש מה זה להיות בשבוע 30. ואח"כ אני כבר ארצה להיות ב 36 ואח"כ אני כבר ארצה לקבל צירים {איזה מחשבה מפחידה!} ואח"כ כבר לא יהיה אכפת לי מכלום ואני ארצה אפידורל {אני כל כך מקווה להספיק לקבל אפידורל בזמן, בכל זאת זה הריון שלישי שלי...} ואח"כ, אחרי שאהיה גמורה מעייפות אני יגיד לתינוק החדש שיכנס לי בחזרה לבטן לכמה שעות ושיתן לי כבר לישון!

כן, מה שמיסתמן מכל זה שאני כבר מנוסה בחיי בסיפור הזה של הריון ולידה. אני באמת כבר מכירה את עצמי לאורך כל שלב ושלב. אבל את האמת אני כבר כל כך מחכה לראות אותו.... לפגוש אותו.... כאילו זה פשוט מטורף שהוא פה, איתי, בתוכי ואני עדיין לא מכירה אותו. זה כל כך הזוי לפעמים לחשוב על זה... זה פשוט בלתי נקלט שיש לי בן אנוש שחיי לי בתוך הבטן...

אז הבקשה של איולי דירבנה אותי לצלם את עצמי בהריון ולפרסם כאן.

אז הינני כאן, מתחילה 7 חודשי הריון. צולם שילשום. {הבית כבר מסודר ונקי מאז, אני נשבעת! היום סידרנו ואורן המדהים שתף ואני הוצאתי את הילדים שלא יפריעו}

והבטן:

ןזה נמצא על המראה בחדר שינה מאז גיל 15 שבועות בבטן, כלומר סקירת מערכות ראשונה. כל כך קטן, וכבר מחייך :-)

אני מודה... אני כבר מאוהבת בו.....

3 בבוקר...

3 בבוקר ואני ערה... הבן שלי התעורר בכה בטירוף, העיר את העובר בבטן שלי. התחלתי לחתוף בעיטות חזקות מהעובר, קמתי החלפתי לבן שלי, עילאי בגדים {מסתבר שהיה רטוב מפיפי}. טוב, אז אח"כ הוא נהיה כזה מתוק וניסה לצאת מהמיטה...

הוצאתי אותו, לא הצלחתי להתאפק והשכבתי אותו איתי על המזרון על הריצפה {אני ישנה על מזרון כי זה רך יותר מהמיטה שלנו, עכשיו שאני בהריון} טוב משם לפה הוא לקח בובה של פרה שהיתה על הריצפה, הצביע על האתינים שלה ושאל "זה שיניים"? אח"כ הפריע עוד קצת... ואח"כ חשב שהוא מרדים אותי: הוא התחיל ללחוש וליטף לי את הפנים. קם ובלחש של ג'יבריש הלך לאלכס {הבת שלי} וליטף גם לה את הפנים.. ככה הלוך חזור ואז פנה לעבר הדלת ובלחש הוא אמר לעצמו: "כפש אבא", כלומר לחפש את אבא. וזהו יצא מהחדר העיר את אבא...

טוב מפה לשם, אחרי עוד כמה שטויות שלו על הדרך הוא קיבל בקבוק נכנס חזרה למיטה שלו.. והבעיה שלי זה שבדרך ראיתי ג'וק על הריצפה! והמזרון שלי על הריצפה ועכשיו אני לא יכולה לישון שם כשיש ג'וק שמסתובב...

הייתי הורגת אותו {איכס} אבל הוא ברח מתחת לשידה... ולמיטה עם אורן לא בא לי להכנס.. זה כל כך קשה ולא נוח...

אז אני כאן, כותבת על הרפתקאות כרמל בלילה.

למען האמת היה עוד משהו שרציתי לכתוב עליו, תופעה שאני פוגשת בחיים שלי שוב ושוב ולאחרונה אני מתחילה להגדיר את זה מחדש:

תופעה של חברים וחברות שלנו {של אורן ושלי} שנכנסים לקטע "רוחני" ומתחילים "לתקשר" ומתחילים להרצות לנו על "לפתוח את הלב" ו"על הקארמה הלא מוצלחת שלנו" או על "איך שאתם מביאים דברים על עצמכם"....

ובעצם מתוך מקום מאוד מצומצם ואימפולסיבי של פוזה של "רוחני" ו"יודע הכל" מתחילים להתנשא. ממש ככה. מתחת לפני השטח, מתחת למשפטים האוהבים והדואגים, מתחת למילים "החמות" אני שומעת משהו שלא נעים לי לשמוע...

אז זהו, לצערי הרב הערב הזה קיבלתי טלפון מחברה שאני מאוד אוהבת. אבל מאוד מאוד... והיא התחילה עם השטויות האלו של להרצות לי ממקום "יודע", להטיף לי לעשות ככה ולעשות ככה ולפתוח את הלב ועל הפחד וכל מיני דברים שלצערי הרב הפכו להיות "שגורים בשפת היומיום" ואנשים מדברים על המושגים האלו כאילו שמדברים על לחם ומים..

ולאומת זאת, אני רואה את המושגים האלו כדבר הרבה יותר עמוק והרבה פחות נגיש מסתם "בחירה בחיים". הרי אפילו על הבחירות שלנו אנחנו לא לגמרי מודעים והגיע הזמן שלא נתיימר להיות מודעים או שולטים בדברים שהם לא בשליטתנו. אולי יש אנשים שמאומנים חזק מאוד בגוף ובנפש ולכן רמת השליטה שלהם בבחירות או במעשים שהם עושים בחייהם חזקה יותר מאצל הבן אדם הממוצע. אבל שוב, זה עניין של שנים אבל שנים של אימון נפשי ופיזי ולא סתם איזה "פוזה" של "אור ואהבה"...

וזהו, זה מאוד פגע בי... ולמען האמת נעלבתי.. נעלבתי כשקיבלתי הרצאות "חמות מהלב" של טיפים.

טיפים שאפילו לא קשורים להרגשה שלי בחיים כרגע, או למציאות שלי.. פשוט שטף של הטפות שמגיעות ממקום "גבוה ויודע"..

כל כך גבוה ויודע שזה אפילו לא מתקשר למציאות היומיומית שלי... אבל טוב בסדר... כנראה שאני לא מספיק "פתוחה" מכדי להבין את זה...

יש את השפה שאנחנו מדברים בגלוי ויש שפה שהיא לא גלוייה, מתחת לפני השטח, מכירים את זה? רק התחלתי לאחרונה לחפש את זה בתוך המשפטים והמילים.. ולמה אני נפגעת כשמדברים אלי ככה? אני שואלת את עצמי: מה נאמר פה מתחת לפני השטח? היא בעצם דיברה אלי כאילו אני בן אדם "בעייתי", בן אדם תקוע, מפוחד, מסכן, עם לב סגור...

זה מצחיק שאני עוד אף פעם לא הגעתי למקום הזה של להרצות לאף אחד. לא לוקחת את המקום הזה גם אם אני אקבל את זה..

זהו, עצוב לי שזו החברה השנייה שלוקחת את המקום הזה מולי, את הטון דיבור המתנשא הזה ליידי... בתקופה האחרונה...

עצוב לי לראות שחברות שאהבתי נכנסות למקום כזה..

ואני מצטערת בנות, אני לא מאמינה לתקשורים האלו. וגם אם זה קיים, האמונה זה דבר מאוד מאוד הפכפך וקל להאמין וקל לחשוב שאנחנו רואים ושומעים דברים. השאלה היא האם יש מקום להטלת ספק? האם אתן בטוחות שאתן מתקשרות? האם באמת באמת ראיתן? האם אתן בטוחות שבאמת שמעתן? אתן בטוחות בזה כמו שאתן בטוחות בכך שאתן מתקשרות עם בן אדם?

האם ניתן להטיל בזה ספק?????

זהו, עכשיו כבר בוקר. אני אחרי שינה ועדיין עייפה כמובן!

אני רק אסכם את הנושא שכתבתי עליו: קל להסחף, וקל להכנס למקומות אימפולסיבים שבנויים על סוג מסויים של התנהגות מאוד אוטומטית וידועה מראש... קל לאבד את הראש וקל לפסול את השכל. אני לא רוצה להרים את הרגליים שלי לרגע מהקרקע. בתכלס זה נושא מאוד רחב, מעבר לחברים וחברות שמשתנים ונסחפים פתאום לכל מיני מקומות "גבוהים" שכאלו..

יש לי רק כמה דברים לכתוב פה למחשבה: מה זה פחד? ומה זה פשטות? ומה הקשר בין בחירה, מודעות ומציאות? ועל הדרך שבין האמונה לספק ומהספק לאמת! אולי ביום מין הימים אכתוב על זה קצת, את דעותי והשקפותי הפרטיות. אבל לעכשיו אני אשאיר את זה ככה.

בוקר טוב! קיבלתי היום חבילה מדהימה בדואר!!! יש!!! קיבלתי ביסקורנו מההחלפה שבקרוב מסתיימת בקומונת ריקמה בתפוז. איזה כיף כיף כיף לקבל מתנה כזו על הבוקר! ועוד דבר כל כך יפה! אני יאלץ לחכות עם התמונות עד תום ההחלפה.

תמונות בהמשך...

My new hobby

So this is my new hobby. and this is why i boght mettal whires a few days ago:

mettal whires+fabric scraps+ thred+ needdle felt makes perfect!

באיחור שלא מתקבל על הדעת! את זה עשיתי גם לאתגר בקומונה של ענת ושלי וגם לכבוד חברתי הטובה, ענבל, הציירת המוכשרת והגאונה בטירוף! שלה אני חייבת הרבה דברים עבודת יד בגלל שהיא נתנה לי 5 ציורים אלוהיים שלה. ואני עכשיו חייבת לה בכיף! או יותר נכון, רוצה לתת לתינוקת הקטנה שלה שתיוולד אחרי התינוק שלי. {מין שוחד כזה לאמא שתיתן את הבת שלה לאחד הבנים החתיכים שלי} :-)

אז הינה האתגר שענת העלתה לקומונה. אני חייבת להודות שממש נאבקתי עם האתגר הזה. אני לא יודעת למה אבל היה לי ממש קשה לחשוב בצבעים האלו... כאילו כל מה שהראש שלי חושב כרגע זה על שילובים עם לבן לבן לבן... ואז פתאום יש אתגר עם שילוב צבעים חזק ודווקא צבעים שהרבה בנות מתות על השילוב שלהם יחד: של ורוד, ירוק ,שחור, צהוב... כאילו זה צבעים שרואים אותם הרבה יחד והרבה בקיץ! אבל לא יודעת למה... היה לי אישית קשה לחשוב על הצבעים האלו..

אני כרגע מתחילה לחלום בלבן... נראה מה יצא מזה בהמשך {הרבה מתוכנן כבר:-)}

ואת זה יצרתי בהשראת האתגר ומיועד לענבל:

ובהמשך, הינה המובייל שעשיתי לאלכס. חישוק ברזל משולב ב fabric scraps וכמובן ליבוד במחט..

וזה על אותו עיקרון רק מיועד לעילאי:

וזהו! אכן, יום יפה בחוץ! ויש עוד דברים שאני כרגע מכינה מהחוטי ברזל האלו...

תמונות יהיו בהמשך...

קניות ומציאות

היום היה לי יום מאוד נחמד...

בגלל שבבוקר שמתי את הילדים בגן, חזרתי הביתה, שתיתי קפה ואז נזכרתי שהיום יום שישי ושיש בזאר "מאם לאם".
אז כמובן שמייד יצאתי לדרך כדי לראות מה יש שם ולחפש כל מיני מציאות ישנות וחמודות. והרי, אני מאוד אוהבת מציאות!
אז זה מה שמצאתי שם והכל רק ב 32 ש"ח!! שווה נכון? אז התיק מיועד לפירוק ושידרוגים וכו.. ושאר הדברים לשימוש הבית.

ומשם המשכתי כמובן לעבר חנות הבדים, יש!!

ומכיוון שצומח וגדל לי בתוך הבטן בן, זכר, עובר, תינוק-

קניתי את השילובים הבאים בחצאי מטרים :

ולקינוח, חומרי גלם, שגם הם חשובים מאוד..

לסיכום:
כיף לחזור הביתה עם שלל כזה, ביחוד שבהמשך חזרתי לשיגרה הרגילה של טיפול בילדים, שטיפת כלים {או יותר נכון שטיפת כלים+ הבטן ההריונית שלי} :-)

אז שאני אתחיל?

טוב.... כנראה שהגיע הזמן.. הגיע הזמן לרשום משהו בבלוג הזה שהעיצוב שלו הפך לעיסוק גדול אצלי... כל כך גדול שאני פשוט לא פותחת את הבלוג וכל זה בגלל כותרת!
אז יללה- שלום, נעים מאוד, אני כרמל.
הבלוג הזה מוקדש ליצירות שלי, לחיים שלי ולחיי השיתוף ברשת!
{ואת הכותרת/באנר אני עוד אחליף בהמשך :-)}