Sunday, May 24, 2009

3 בבוקר...

3 בבוקר ואני ערה... הבן שלי התעורר בכה בטירוף, העיר את העובר בבטן שלי. התחלתי לחתוף בעיטות חזקות מהעובר, קמתי החלפתי לבן שלי, עילאי בגדים {מסתבר שהיה רטוב מפיפי}. טוב, אז אח"כ הוא נהיה כזה מתוק וניסה לצאת מהמיטה...
הוצאתי אותו, לא הצלחתי להתאפק והשכבתי אותו איתי על המזרון על הריצפה {אני ישנה על מזרון כי זה רך יותר מהמיטה שלנו, עכשיו שאני בהריון} טוב משם לפה הוא לקח בובה של פרה שהיתה על הריצפה, הצביע על האתינים שלה ושאל "זה שיניים"? אח"כ הפריע עוד קצת... ואח"כ חשב שהוא מרדים אותי: הוא התחיל ללחוש וליטף לי את הפנים. קם ובלחש של ג'יבריש הלך לאלכס {הבת שלי} וליטף גם לה את הפנים.. ככה הלוך חזור ואז פנה לעבר הדלת ובלחש הוא אמר לעצמו: "כפש אבא", כלומר לחפש את אבא. וזהו יצא מהחדר העיר את אבא...

טוב מפה לשם, אחרי עוד כמה שטויות שלו על הדרך הוא קיבל בקבוק נכנס חזרה למיטה שלו.. והבעיה שלי זה שבדרך ראיתי ג'וק על הריצפה! והמזרון שלי על הריצפה ועכשיו אני לא יכולה לישון שם כשיש ג'וק שמסתובב...
הייתי הורגת אותו {איכס} אבל הוא ברח מתחת לשידה... ולמיטה עם אורן לא בא לי להכנס.. זה כל כך קשה ולא נוח...
אז אני כאן, כותבת על הרפתקאות כרמל בלילה.

למען האמת היה עוד משהו שרציתי לכתוב עליו, תופעה שאני פוגשת בחיים שלי שוב ושוב ולאחרונה אני מתחילה להגדיר את זה מחדש:
תופעה של חברים וחברות שלנו {של אורן ושלי} שנכנסים לקטע "רוחני" ומתחילים "לתקשר" ומתחילים להרצות לנו על "לפתוח את הלב" ו"על הקארמה הלא מוצלחת שלנו" או על "איך שאתם מביאים דברים על עצמכם"....
ובעצם מתוך מקום מאוד מצומצם ואימפולסיבי של פוזה של "רוחני" ו"יודע הכל" מתחילים להתנשא. ממש ככה. מתחת לפני השטח, מתחת למשפטים האוהבים והדואגים, מתחת למילים "החמות" אני שומעת משהו שלא נעים לי לשמוע...
אז זהו, לצערי הרב הערב הזה קיבלתי טלפון מחברה שאני מאוד אוהבת. אבל מאוד מאוד... והיא התחילה עם השטויות האלו של להרצות לי ממקום "יודע", להטיף לי לעשות ככה ולעשות ככה ולפתוח את הלב ועל הפחד וכל מיני דברים שלצערי הרב הפכו להיות "שגורים בשפת היומיום" ואנשים מדברים על המושגים האלו כאילו שמדברים על לחם ומים..

ולאומת זאת, אני רואה את המושגים האלו כדבר הרבה יותר עמוק והרבה פחות נגיש מסתם "בחירה בחיים". הרי אפילו על הבחירות שלנו אנחנו לא לגמרי מודעים והגיע הזמן שלא נתיימר להיות מודעים או שולטים בדברים שהם לא בשליטתנו. אולי יש אנשים שמאומנים חזק מאוד בגוף ובנפש ולכן רמת השליטה שלהם בבחירות או במעשים שהם עושים בחייהם חזקה יותר מאצל הבן אדם הממוצע. אבל שוב, זה עניין של שנים אבל שנים של אימון נפשי ופיזי ולא סתם איזה "פוזה" של "אור ואהבה"...

וזהו, זה מאוד פגע בי... ולמען האמת נעלבתי.. נעלבתי כשקיבלתי הרצאות "חמות מהלב" של טיפים.
טיפים שאפילו לא קשורים להרגשה שלי בחיים כרגע, או למציאות שלי.. פשוט שטף של הטפות שמגיעות ממקום "גבוה ויודע"..
כל כך גבוה ויודע שזה אפילו לא מתקשר למציאות היומיומית שלי... אבל טוב בסדר... כנראה שאני לא מספיק "פתוחה" מכדי להבין את זה...

יש את השפה שאנחנו מדברים בגלוי ויש שפה שהיא לא גלוייה, מתחת לפני השטח, מכירים את זה? רק התחלתי לאחרונה לחפש את זה בתוך המשפטים והמילים.. ולמה אני נפגעת כשמדברים אלי ככה? אני שואלת את עצמי: מה נאמר פה מתחת לפני השטח? היא בעצם דיברה אלי כאילו אני בן אדם "בעייתי", בן אדם תקוע, מפוחד, מסכן, עם לב סגור...

זה מצחיק שאני עוד אף פעם לא הגעתי למקום הזה של להרצות לאף אחד. לא לוקחת את המקום הזה גם אם אני אקבל את זה..

זהו, עצוב לי שזו החברה השנייה שלוקחת את המקום הזה מולי, את הטון דיבור המתנשא הזה ליידי... בתקופה האחרונה...
עצוב לי לראות שחברות שאהבתי נכנסות למקום כזה..
ואני מצטערת בנות, אני לא מאמינה לתקשורים האלו. וגם אם זה קיים, האמונה זה דבר מאוד מאוד הפכפך וקל להאמין וקל לחשוב שאנחנו רואים ושומעים דברים. השאלה היא האם יש מקום להטלת ספק? האם אתן בטוחות שאתן מתקשרות? האם באמת באמת ראיתן? האם אתן בטוחות שבאמת שמעתן? אתן בטוחות בזה כמו שאתן בטוחות בכך שאתן מתקשרות עם בן אדם?

האם ניתן להטיל בזה ספק?????


זהו, עכשיו כבר בוקר. אני אחרי שינה ועדיין עייפה כמובן!

אני רק אסכם את הנושא שכתבתי עליו: קל להסחף, וקל להכנס למקומות אימפולסיבים שבנויים על סוג מסויים של התנהגות מאוד אוטומטית וידועה מראש... קל לאבד את הראש וקל לפסול את השכל. אני לא רוצה להרים את הרגליים שלי לרגע מהקרקע. בתכלס זה נושא מאוד רחב, מעבר לחברים וחברות שמשתנים ונסחפים פתאום לכל מיני מקומות "גבוהים" שכאלו..
יש לי רק כמה דברים לכתוב פה למחשבה: מה זה פחד? ומה זה פשטות? ומה הקשר בין בחירה, מודעות ומציאות? ועל הדרך שבין האמונה לספק ומהספק לאמת! אולי ביום מין הימים אכתוב על זה קצת, את דעותי והשקפותי הפרטיות. אבל לעכשיו אני אשאיר את זה ככה.

בוקר טוב! קיבלתי היום חבילה מדהימה בדואר!!! יש!!! קיבלתי ביסקורנו מההחלפה שבקרוב מסתיימת בקומונת ריקמה בתפוז. איזה כיף כיף כיף לקבל מתנה כזו על הבוקר! ועוד דבר כל כך יפה! אני יאלץ לחכות עם התמונות עד תום ההחלפה.

תמונות בהמשך...




2 comments:

Mira's place said...

כרמל, מכירה את המצב הזה... פתאום ראינו את ה"אור" וחייבים פשוט חייבים להראות לכולם...

גם אני לא אוהבת את ה"מיסיונריות" הזו. אם מישהו מתעניין באמונה הפרטית שלי אני אשמח לספר עליה, אם לא, לא.

Thea said...

Thank you for visiting my blog and leaving your feedback. I will definitely do something about improving the homepage. I am learning how to update the site myself on monday. Good luck in the giveaway,